בימים אלה, העולם החופשי מציין 70 שנה לסיום מלחמת-העולם השנייה ואת הניצחון על גרמניה ב-7 במאי 1945 בעת שנחתם כתב הכניעה של הצבא הגרמני. והינה, אנחנו מוצאים את עצמנו עם נתון שפרסם האו"ם, בתחילת מאי 2015, על כ-38 מיליון פליטים ועקורים ברחבי-העולם על-פי סקירה בינלאומית הנכונה לסוף שנת 2014. מתוך הנתון הזה, כ-20 מיליון פליטים ועקורים נאלצו לעזוב את ביתם או את ארצותיהם בשל מלחמות המתחוללות בתוך העולם-הערבי ובתוך העולם-האסלאמי. לצד הטרגדיה האנושית הזו, מתחוללת טרגדיה קשה ואכזרית שממעטים לדבר בה או לעסוק בה באופן יומיומי כאילו מדובר על תופעה שצריך לחיות עמה. במילים ברורות יותר, אנחנו מדברים על מסכת ההתעללויות המיניות הקשות אותן חוות הנשים המוסלמיות הנמצאות באזורי לחימה. מדובר על מיליוני נשים וילדים הנתונים לחסדיהם של הצדדים הלוחמים הנעזרים בטיעונים דתיים אסלאמיים כדי להצדיק את מסכת ההתעללויות המיניות אותן חווים הנשים והילדים. אין תימה איפה, שארגוני טרור אסלאמיים רבים, כדוגמת ארגון "המדינה האסלאמית" וארגון "בוקו חראם", הפכו לאבן-שואבת של פסיכופטים המגיעים מכל המרחב האסלאמי מטרה לממש את החוויה הקרימינאלית שיש לה הצדקות דתיות הלכתיות - הן כלפי נשים, הן כלפי כופרים והן כלפי אלה שאינם שייכים לזרם האסלאמי הנכון.

בתחילת אפריל 2015, גורם רשמי בעיראק מסר שמדי חודש בחודשו מתאבדות כ-60 נשים ונערות שעברו התעללות מינית בדרגה כזו או אחרת על-רקע מלחמת-האזרחים המתחוללת בעיראק. על-פי הערכות אחדות, זהו רק קצה-הקרחון בנוגע למה שמתחולל בעניין הכאוב הזה, משום שמשפחות רבות בעולם-האסלאמי אינן מעוניינות לשתף-פעולה עם הרשויות המוסמכות מחמת הבושה. כבר בשנת 2010 פרסמנו במגזין זה - מגזין המזרח התיכון - מאמר בשם "לאן נעלמות 20,000 נשים מוסלמיות מידי שנה". בחמש השנים האחרונות, מצבן של הנשים בעולם-המוסלמי החריף, משום שאזורים רבים בעולם-הערבי הפכו לאזורי לחימה עקובים מדם עם מאות-אלפי הרוגים מידי שנה.

ב-29 באפריל 2015, אתר האינטרנט של העיתון הטורקי "הורייט" (Hürriyet), פרסם כתבה אמיצה על גורלן של הנשים היזידיות שנפלו לידי אנשי ארגון הטרור "המדינה האסלאמית" במהלך האירועים הדרמתיים בעיראק של חודש אוגוסט 2014. אחת מהנשים האלה הייתה בחורה צעירה בת 19 בשם דאליה. להלן סיפורה בתמציתיות: "התעוררנו ב-3 באוגוסט 2014 בשעה שאנשי ארגון המדינה-האסלאמית פשטו על הכפר שלנו. הם ריכזו אותנו בכיכר הכפר ואמרו לנו שאם לא נתאסלם הם יהרגו אותנו. הסכמנו להתאסלם בשל הפחד. אולם, בכל זאת הם לקחו את כל הגברים ולא שמענו מהם יותר. הם הפרידו בין הנשים הצעירות למבוגרות. את הנשים הצעירות והילדים הם העבירו לעיר תל-עפאר. הם לקחו מאיתנו את הילדים עד גיל 5. לאחר מכן הם כלאו אותנו בבית-ספר. המקום היה כמו שוק-עבדים. מפקדי ארגון המדינה-האסלאמית בהם טורקים, צ'צ'נים וגרמנים, הגיעו כל יום וקנו אחת מאיתנו. היו בהן גם בנות 13-12. פעיל ארגון המדינה-האסלאמית ממוצא טורקמני בשם אבו-מוסטפא קנה אותי והביא אותי לביתו שבתל-עפאר. נשארתי שם 5 חודשים. לאחר מכן הגיע פעיל נוסף בשם איימן ולקח אותי כדי להעניק אותי כמתנה לפעיל צ'צ'ני. לפני שהוא אנס אותי, הוא משך בשערותי והכריח אותי לטבול את הראש בדלי מלא נפט. לאחר מכן הוא כלא אותי בביתו ואנס אותי במשך שלושה ימים. לאחר מכן הוא החליף אותי בנערה יזידית אחרת. גם האיש הזה אנס אותי, ואז הוא החזיר אותי לאיימן. אחרי עשרה ימים הגיע שוב אבו-מוסטפא לקח אותי ונשארתי איתו במשך חודש. אחר כך הוא מכר אותי לאדם אחר מהעיר מוסול בשם עיזאם. הוא אנס אותי כל לילה. אחרי חודש הוא מכר אותי לאדם אחר ממוסול, עד שנמאס לו ממני ואז הוא מכר אותי לרופא בעיר מוסול. הרופא מכר אותי לאדם מהעיר כירכוך שאמר לי שהוא לא קנה אותי כדי לאנוס אותי, אלא כדי לשחרר אותי. הוא לקח אותי לעיר כרבלא, משם הגעתי לעיר בגדאד. לאחר מכן נסענו לאוטונומיה הכורדית. שם הוא מסר אותי למשטרה הכורדית.  אבא שלי בא לאוסף אותי מתחנת-המשטרה (בתחילת אפריל 2015). שמחתי כל כך לראות את אבי, שכמעט שכחתי את כל מה שחוויתי עד כה". הסיפור של דאליה מאפיין את מה שמתחולל בעולם-המוסלמי, גם אם למקרה שלה יש סוף טוב באופן יחסי בהשוואה לעשרות-אלפי הנשים הנעלמות בכל שנה במרחב האסלאמי כולו.

בסיכומו של דבר, בחודש אפריל 2015 נהרגו 10,294 בני-אדם; בחודש מרס נהרגו 15,143 בני-אדם; בחודש פברואר נהרגו 11,291 בני-אדם ובחודש ינואר נהרגו 13,468 בני-אדם. בארבעת החודשים הראשונים של שנת 2015 נהרגו 50,196 בני-אדם באלפי פעולות טרור קטלניות ובעימותים צבאיים שהיו במרחב האסלאמי כולו.

טרור אסלאמי ואלימות אסלאמית - אפריל 2015

==

מאת: ד"ר יוחאי בסלע, "טרור אסלאמי - נשים כשפחות מין - אפריל 2015", מגזין המזרח התיכון, 7 במאי 2015.