כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. yohai@mapa.co.il







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
מדינה חזקה, חברה יציבה ותקשורת בכיינית
רוברט ברנשטיין - הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות
בעולמו של דונאלד טראמפ - מאמר ראשון מתוך שניים
סולידריות חברתית בגרמניה – שבוע שלישי לשיטפונות
התהליך המדיני – תרגילים פוליטיים ותודעה עצמית כוזבת
אין ציונות ללא יהדות – ואין יהדות ללא ציונות
אל-נכבה (النكبة‎) – הפלשתיניזציה של המסכנוּת
כפרים ערביים על אדמה יהודית
את מי מרגיזה תחנת הטלוויזיה הלוויינית אל-ג´זירה
פרספקטיבה היסטורית: שוב אופנסיבה רוסית מלוּוה באולטימטום
השילוש-הקדוש הגרמני – גרמנים, ישראלים ופלסטינים
אשרף מרואן - המרגל שהפעיל את ראש ה"מוסד"
עבריינות לאומנית בקרב ערביי-ישראל – ג´יהאד בשם אללה
אובמה ומדיניות הסיכולים הממוקדים
אובמה - יהירות מנהיגותית של מעצמה מדשדשת
בחירות ארה"ב 2012 – האם אובמה מאבד שליטה?
24 שנים מאז הטבח באל-חמה והקמת הברית הלאומית לשחרור סוריה
צעירים באירופה – האם הדמוקרטיה מתחזקת או נחלשת
טרור אסלאמי – הלקח הטורקי והגרמני – דצמבר 2016

בריג´יט גבריאל – לבנונית למען ישראל

אסלאם וליברליזם

05.09.2006


 

 

מאת: ד"ר יוחאי סלע

 

בתחילת מלחמת לבנון השניה, שהחלה עם חטיפת שני חיילי צה"ל ב-12 ביולי 2006 והריגת שמונה חיילים נוספים, התפרסם באחד מאתרי האינטרנט בשפה האנגלית מכתב תמיכה בישראל במילים האלה: "תודה לישראל. אנו מפצירים בכם להכות בהם חזק ולהרוס את תשתית הטרור שלהם. לא רק לישראל נמאס מהמצב הזה, אלא גם לרוב השקט של לבנונים בלבנון שמאסו בחיזבאללה, אך אין בכוחם לעשות מאומה בשל הפחד מטרור ומפעולת תגמול". על המכתב היתה חתומה בריג'יט גבריאל (Brigitte Gabriel), לבנונית, נוצריה, המתגוררת בשנים האחרונות בארה"ב. לפני שנים אחדות הקימה גבריאל, יחד עם אחרים, ארגון בשם "הקונגרס האמריקאי למען האמת" - ACT - שמטרתו המוצהרת היא לחשוף בפני הציבור המערבי את הסכנה מפני הפונדמנטליזם האסלאמי.

 

                                                    

 

המכתב המפתיע הופץ ברבים והוא הגיע גם לידיעת תחנת CNN שהחליטה לערוך ראיון ארוך עם גב' גבריאל במטרה להבין מי עומד מאחורי כתיבת המכתב. במהלך הראיון חשפה גב' גבריאל את מניעיה ואת תולדות חייה באופן שוטף ומעורר הערצה, שכן שהיא ניחנה ביכולת וורבלית מרשימה ביותר, ודומה כי רבים הזדהו עם דבריה שנאמרו מתוך שכנוע פנימי עצום. בדומה לערבים רבים המתגוררים בארה"ב, גם היא הושפעה קשות מאירועי ה-11 בספטמבר 2001, ובשל כך היא החליטה שזו השעה לפעול ולנקוט ביוזמה כדי להתריע בפני האמריקאים על הסכנה הרובצת לפתחו של המערב שאינו ער דיו לפעילותו של האיסלאם הקיצוני.

 

האם התנהלותה של ישראל במלחמה האחרונה ענתה על ציפיותיה או ציפיותיהם של רבים אחרים המחזיקים בדעות הדומות לשלה? עוד כמה פסקאות תינתן לכך תשובה, אך תחילה סקירה קצרה על פעילותה של גבריאל נגד האיסלאם הקיצוני בארה"ב בשנים האחרונות.

 

כשהחלה בריג'יט גבריאל את פעילותה הציבורית בארה"ב היא מייד משכה את תשומת ליבו של הציבור האמריקאי. במסגרת הזו היא החלה להעניק ראיונות לתקשורת המקומית וכן היא הוזמנה לשאת את דבריה בפורומים שונים שהתנהלו במסגרות שונות ומגוונות, כולל בפני קהלים באוניברסיטאות אמריקאיות. באחד הפורומים האלה שהתקיימו ב-2004, היא נשאה דברים באוניברסיטת "דיוק" במסגרת דיון רחב שעסק בטרוריזם ואנטי-טרוריזם. גבריאל בחרה להציג לנוכחים את סיפור חייה כילדה יחידה לזוג הורים שגרו בדרום-לבנון במהלכה של מלחמת האזרחים בלבנון ובתקופת המלחמה בין הפלסטינים לישראל - תקופה בה הפלסטינים עשו בלבנון כבשלהם עד ל-1982. בראשית דבריה היא אמרה כך:

 

"לכבוד הוא לי לעמוד כאן היום בגאווה כלבנונית המדברת בזכותה של מדינת ישראל - המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח-התיכון. גדלתי בלבנון שם למדתי שהיהודים הם מרושעים וישראל היא השטן, וכי יהיה שלום במזרח-התיכון רק לאחר שנהרוג את כל היהודים ונזרוק אותם לים. כשהמוסלמים והפלסטינים הכריזו מלחמת ג'יהאד על הנוצרים בלבנון ב-1975, הם החלו לטבוח בנוצרים - עיר אחרי עיר. נאלצתי לחיות במקלט מתחת לקרקע מגיל 10 עד גיל 17, ללא חשמל, אכלתי עשבים כדי לשרוד וזחלתי בין כדורי צלפים כדי להביא מים מהנחל".

 

להכיר את ישראל

המפגש הראשון עם ישראלים החל כאשר מדינת ישראל הגישה עזרה וסיוע לנוצרים בדרום-לבנון. באחד מימי הלחימה אמה של גבריאל נפצעה ונלקחה לטיפול בבית-חולים ישראלי. לדבריה, כאשר היא נכנסה יחד עם אמה לחדר-מיון היא היתה המומה ממה שראו עיניה: היו שם מאות אנשים פצועים שביניהם היו מוסלמים, פלסטינים, נוצרים, לבנונים וחיילים ישראלים. הרופאים במקום טיפלו בכל אחד בהתאם לפציעתו. אחד מהרופאים החל לטפל באמה למרות שלידה שכב חייל פצוע. לדבריה, הרופאים לא ראו בעיניהם דת או פוליטיקה, וכי "כל מה שהרופאים ראו במקום זה אנשים במצוקה שצריך לעזור להם".

 

למרות שעברו שנים רבות מאז, בכל פעם שהיא נאלצת לספר על ילדותה באותה עת, דבריה נאמרים כאילו היא חוותה את הדברים לפני זמן קצר. במהלך 22 הימים בהם שהתה בבית-החולים יחד עם אמה שינתה גבריאל את דעתה על ישראל ועל תושביה, והחלה לבחון את הנאמר בתקשורת הערבית במבט הרבה יותר מפוכח. בכנס שנערך באוניברסיטת "דיוק" היא אמרה ללא כל היסוס כי "ההבדל בין העולם-הערבי לישראל מתבטא בערכים ובצביון- זה ברבריזם לעומת תרבות, דמוקרטיה לעומת דיכוי וטוּב לעומת רוע".

 

כשבגרה גבריאל היא החלה לעסוק בתקשורת המונים - בתחילה כקריינית חדשות בדרום-לבנון ואח"כ בהפקת חדשות עבור תחנת METV/WTN ששידרה למדינות האזור. במסגרת עבודה היא פעלה גם מישראל, מעזה ומלבנון, והיא דוברת צרפתית, אנגלית, ערבית ועברית. ב-1989 היא היגרה לארה"ב שם הקימה חברת הפקות לתעשיית הבידור המקומית. ב-2005 היא הפיקה יחד עם רבים אחרים את הסרט התיעודי "דיבוק - מלחמת האיסלאם הרדיקלי במערב". באתר הרשמי של ארגון ACT ניתן לצפות בראיון שנערך עם בריג'יט גבריאל בו היא מגוללת במשך כ-45 דקות את סיפור חייה בלבנון.

 

דעתה על המלחמה האחרונה

בשיחה שערכתי עמה לאחר הפסקת-האש בין ישראל ללבנון שנכנסה לתוקף ב-14 באוגוסט, שאלתי לדעתה בנוגע לתוצאות המלחמה האחרונה בלבנון. כרגיל, היא השיבה בגלוי-לב ובאופן ישיר כפי שהיא נוהגת לעשות מזה שנים רבות, מבלי לחשוש ממבקריה או מידידיה. דבריה אולי לא ינעמו לאוזניים ישראליות, אך כדאי להאזין להם למרות הדברים התקיפים, שכן הם נאמרו מתוך דאגה כנה למדינת ישראל ולתושביה.

 

"התוצאה של המלחמה בלבנון היא אכזבה גדולה, בלשון המעטה. בפעם הראשונה ישראל נחלה מפלה בידי קבוצת מיליציה שהמטירה קטיושות לתוך ישראל אפילו לאחר 36 ימי לחימה ואפילו 8 שעות לאחר שהפסקת-האש נכנסה לתוקף".

 

"זה מה שקורה כשפוליטיקאים קושרים בשלשלאות את רגלי הגנרלים הצבאיים ואינם מאפשרים להם לעשות את שהם יודעים לעשות הכי טוב - להרוג ולהביס את האויב, ובמקרה הזה את חיזבאללה".

 

"ישראל ניהלה את המלחמה על בסיס של 'תקינות פוליטית', ועל איך העולם יסתכל על ישראל. ישראל אפילו פיזרה כרוזי אזהרה מהאוויר 72 שעות לפי כל התקפה במטרה לדרבן את האויב להסתלק מהמקום. האם זה הצבא שאתה מכבד? אני יכולה להגיד לך, כאחת שבאה מהמזרח-התיכון, זהו צבא שאתה יכול להביס בנקל. הלבנונים נעלבו שישראל לא צירפה ממתקים לכרוזים - איזו חוסר התחשבות מצדה, פשוט בדיחה".

 

"בשעה שישראל השתהתה ולא השתמשה בכל האמצעים העומדים לרשותה כדי להפתיע ולחסל את האויב שלה, חיזבאללה שיפר את עמדותיו, חיזק את מוצביו, התחמש מחדש והתחבא בבתים. באותו זמן שרשרת הפיקוד ואמצעי התקשורת של חיזבאללה עברו לסוריה. עד שאתה לא הורג את ראש הנחש - ז"א שרשרת הפיקוד והתקשורת של הארגון - אינך יכול לנצח את המלחמה".

 

"העולם העריך את ישראל לאחר מלחמת ששת-הימים וזאת משום שישראל כיבדה את עצמה והיא נלחמה למען האינטרסים שלה ולמען תושביה. אנשים מכבדים אנשים שמכבדים את עצמם. ב-15 השנים האחרונות ישראל הפסיקה לכבד את עצמה והיא החלה במדיניות מתרפסת כלפי הערבים כדי שיאהבו אותה, כדי שיקבלו אותה, ופשוט כדי שהערבים יעשו שלום עמה. ככל שהישראלים התרפסו יותר, כך הערבים דחו אותם עוד יותר, שכן אין טעם לעשות שלום עם אנשים שלא מכבדים את עצמם. כשאתה מעמיד את האינטרס של האויב לפני האינטרס שלך, כפי שישראל נהגה עם חיזבאללה, וכשאתה מעניק ערך רב יותר לאויבך ולדעת הקהל העולמית יותר משאתה מעריך את ילדיך, מדוע העולם יכבד אותך? זה כל כך עצוב מה שקורה לישראל ברגעים אלה".

 

"לישראלים בימים אלה אין את הלהט, אין את בהירות המחשבה ואין את הנחישות להילחם. וזאת בשעה שהאיסלאם הרדיקלי נחוש להעיף את ישראל מהמפה הרבה יותר משהישראלים נחושים להגן על חייהם ועל מדינתם".

 

הדברים שביטאה גבריאל משותפים לרבים בקרב ידידיה של ישראל בעולם, וניתן להניח כי רבים בישראל יסכימו לדבריה. אך כאן בעצם טמונה טעותנו, שכן רבים מאתנו נפלו לפח התדמיתי שנוצר למלחמה האחרונה בתקשורת של חיזבאללה ובתקשורת הישראלית. מאז הפסקת-האש נוצרו שתי מגמות הפוכות בנוגע למלחמת לבנון השניה: ככל שעובר הזמן מאז סיום המלחמה, הישראלים מתחילים להעריך את ההישג שהושג, ותומכי חיזבאללה מתחילים להבין את גודל המפלה. בירג'יט גבריאל צודקת בניתוח אך להערכתי היא טועה במסקנות, ואין כמו המלחמה האחרונה כדי להוכיח את נחישותם של אזרחי המדינה וחיילי צה"ל בסדיר ובמילואים כאחד - למרות התקלות הצבאיות, למרות ההססנות המדינית ולמרות התקשורת התבוסתנית.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל", מגזין המזרח התיכון, 5 בספטמבר 2006.

 

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר





גלריית המגזין

 

 

בעולמו של דונאלד טראמפ

 

 

טראמפ

 

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

 

הרביעייה הפותחת - ארבעת פרשי האפוקליפסה

על מלחמה ושלום - היבטים משפטיים ומוסריים

על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית

חוכמת הטיפש - השיח הציבורי בישראל

 

 

 תקשורת ישראלית

 

כשהיסטריה מוסרית משבשת את דמוקרטיה הישראלית

תקשורת פוליטית בישראל - הקשרים של השקרים

עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל

התקשורת צריכה לבקש סליחה מבנימין נתניהו

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2017-2006