חבורה קטנה והזויה של אקדמאים ישראלים עושה עוול גדול מאוד, במזיד, לכול המוסדות האקדמיים ולמעמדם הציבורי של החוקרים בישראל. בזכותם, למילה "פרופסור" יש קונוטציה שלילית בציבוריות הישראלית - עניין שהתפתח כבר בראשית שנות ה-80 של המאה הקודמת. אותה חבורה קטנה, המוגדרת כ"פוסט-ציונית", מרוכזת בעיקר בתחומי מדעי הרוח החברה, שם ניתן לעסוק בתיאוריות מפוקפקות על חשבון העובדות ההיסטוריות המוצקות העומדות לזכותה של מדינת-ישראל ולזכותה של החברה הישראלית מאז שראשוני הישראלים יצאו את חומות העיר ירושלים ב-1860 כדי ליישב מחדש את ארץ-ישראל.

גם המושגים "ארץ-ישראל", "תורת-ישראל" ו"בני-ישראל" הם ביטויים קשיחים, מתוחמים היטב, המגדירים באופן מדויק את התרבות, הדת, הלאום והמיקום הגיאוגרפי של הישראלים. אם התרחשו שינויים במושגים הללו, הם באו לידי ביטוי בשוליים בלבד, אך לא במהות. גאוני, פשוט גאוני. אפילו המושג "ציונות" הוא ביטוי שהחל להתפתח לפני 2,500 שנה לאחר חורבן בית ראשון בעקבות "שיבת ציון" ותקומתה המחודשת של ארץ-ישראל עם הקמתו של בית המקדש השני. עקשנים הישראלים האלה - עקשנים מאוד.

ולמרות זאת, העובדות ההיסטוריות מאוד מציקות לאותה חבורה שרלטנית החוסה בצילה של האקדמיה הישראלית. אם כך, אז מה עושים כדי לערער בכול-זאת את הלגיטימיות של מדינת-ישראל? ובכן, יש לאחדים מהם נטייה להיטפל לעניינים שוליים הקשורים למעשיה של ישראל בשם המוסר, ההומניות, הצדק, חופש הביטוי והחופש האקדמי - אולם באופן חד-צדדי בלבד מתוך כוונת מכוון. אותה חבורה שרלטנית, התעטפה בפוזה מוסרנית חובקת-עולם כול-עוד העניין משרת את הגישה האנטי-ישראלית שלה ואת גישתה האנטי-ציונית. ולא רק זאת: הם גם מבקשים מהמדינה לממן את פעילותם הרדיקלית בין כותלי האקדמיה על חשבון משלם המיסים הישראלי. כעת אתם מבינים את הרעיון המרכזי? טוב יעשו ראשי האוניברסיטאות בישראל אם הם ידונו מחדש בעניין העסקתם לפני שהם מגישים למדינה רשימת טענות הנוגעות לקיצוץ בתקציבי מחקר ולסגירת מחלקות.

במהלך העשור האחרון, (בעיקר מאז שהחלה מתקפת טרור המתאבדים על תושבי ישראל בשנת 2000), השמאל הישראלי הקיצוני התפרק לרסיסים קטנים וחסרי משמעות. פה ושם, עדיין ישנם כאלה הנאחזים בקרנות-המזבח מתוך עיוורן פוליטי ואידיאולוגי במטרה להמשיך ולשרת את התנועה הלאומית הערבית הפשיסטית על גווניה השונים - פעם זו בכסות חילונית ופעם זו בכסות דתית רדיקלית בעלת אידיאולוגיה מוצהרת של השמדת-עם. אין תימה איפוא, שחסידי הלאומנות הערבית הרצחנית באקדמיה הישראלית, התנגדו למינויה של אלוף-משנה עו"ד פנינה שרביט-ברוך כמרצה למשפט בינלאומי באוניברסיטת תל-אביב. טענתם העיקרית של המתנגדים היא, שעו"ד שרביט-ברוך עסקה במתן הכשר משפטי לפעולות הצבאיות של ישראל במערכה האחרונה שלנו בעזה נגד תנועת החמאס הטרוריסטית. אולם, אם באמת זה היה עיסוקה העיקרי של עו"ד שרביט-ברוך במהלך המלחמה האחרונה, הרי כולנו צריכים להוקיר לה תודה, שכן היא ועוד רבים נוספים הצילו את חייהם של מאות ישראלים - אזרחים וחיילים כאחד. יתרה מזאת, סביר להניח שהיא ואחרים הצילו את חייהם של אלפי עזתים נוספים החיים תחת המכבש הצבאי האכזרי של תנועת החמאס בעזה.

לאור המקרה הזה, אבירי הצביעות באקדמיה הישראלית, המטיפים לשנאת ישראל על בסיסן של טענות שונות ומשונות, חשפו פעם נוספת את פרצופם האמיתי, הבוטה, האלים והאנטי-דמוקרטי שנועד לשרת את המטרות הגזעניות של הלאומנות הערבית הרצחנית. לכל אלה שיצאו נגד עו"ד שרביט-ברוך, הנה כמה אתגרים "מוסרניים" הנוגעים גם לפשעי מלחמה המתרחשים מידי יום ברחבי-העולם, וזאת מתוך הנחה שהם רועדים מפחד מלעסוק בפשעי המלחמה של תנועת החמאס לאורך כל השנים האחרונות נגד תושבי ישראל. לחסידי "העיקרון הצדק האוניברסלי" החסים בצילה של האקדמיה הישראלית, עומדת הזכות להגיש אין-ספור תביעות בגין פשעי מלחמה המתרחשים ברחבי-העולם, אך פחדנותם האישית כנראה עולה על נטייתם האנטי-ישראלית. כך למשל, טוני בלייר נמצא בישראל לעיתים קרובות, על כן ניתן להגיש נגדו תביעה על פשעי מלחמה שהתבצעו לכאורה בעקבות המלחמה בעיראק ובאפגניסטן. אז נראה אתכם גיבורים גדולים. הטענה שתדמיתה של ישראל "חשובה" לכם יותר מעשיהם של אחרים, היא לכול היותר צביעות מתחסדת הנובעת מגישה אנטי-ישראלית מובהקת.

זאת ועוד. במהלך החודשים האחרונות ביקרו בישראל נציגים רשמיים של טורקיה וספרד. קופת-השרצים של שתי המדינות הללו עולה על גדותיה. האחת - טורקיה: בנוגע לדיכוי האלים והרצחני של המיעוט הכורדי; שואת הארמנים ואחריותה של טורקיה לכך; ובנוגע לבעיית הכיבוש הטורקי על צפון-קפריסין. והשנייה - ספרד: בשאלת מאבקם העיקש של תושבי חבל הבסקים להגדרה-עצמית; בשאלת הצבתם של חיילים ספרדים על אדמת אפגניסטן; ולאור מעשיהם של חיילי ספרד במסגרת נאט"ו במלחמה בסרביה ב-1999. אף אחד מהעניינים החשובים האלה לא העסיק את אבירי הצביעות המשפטית בישראל. אף לא אחד מהם טרח להגיש קמצוץ של תלונה, שכן השרלטנות האקדמאית מופעלת רק בשעה שניתן להפעיל את בלוטת השנאה והשיסוי במדינת-ישראל הקטנה ובתושביה הנאמנים - אלה, הנלחמים בטרור הערבי הפרוס במרחביו הגדולים של המזרח-תיכון.

הצביעות של עיתון הארץ

ב-29 בינואר 2009, עיתון הארץ יצא במאמר מערכת מביש בעניינה של עו"ד שרביט-ברוך, תחת הכותרת "מינוי לא ראוי". בין היתר, לדעתו של עיתון הארץ, הפקולטה למשפטים בתל-אביב היא "חוד החנית של המחקר האקדמי המשפטי בישראל". אדרבא,  אם זה באמת מה "שיודע" עיתון הארץ על הפקולטה למשפטים בתל-אביב, יפעיל נא העיתון את השפעתו התקשורתית כדי להעמיד לדין את מנהיגי החמאס בגין פשעי מלחמה - קצת לפני שהוא מטיל רפש בלתי-סביר במסגרת מאמר מערכת מביש ועלום-שם. בעת האחרונה, עיתון הארץ נמנע מלהשתמש בסיסמא "עיתון לאנשים חושבים". כעת, ברור גם למה. שכן, עיתון הארץ הצטרף "באומץ רב" לציד מכשפות, מתוזמן היטב - והמנוהל בידי אלה השוללים את עצם זכותה של מדינת-ישראל להתקיים כמדינה ריבונית, חופשית ויהודית.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "אקדמאים ישראלים בשירות הטרור הערבי", מגזין המזרח התיכון, 31 בינואר 2009.

שיתוף בפייסבוק