מאת: ד"ר יוחאי סלע

נתונים אחדים יבהירו את גודלו של המשק הלבנוני: אוכלוסיית לבנון מונה כ-4 מיליון נפש. שיעור התל"ג עומד על כ-23 מיליארד דולר, ושיעור התל"ג לנפש עומד על כ-6,000 דולר.

לשם השוואה, אוכלוסיית ישראל מונה כ-7 מליון נפש. שיעור התל"ג עומד על כ-177 מיליארד דולר, ושיעור התל"ג לנפש עומד על כ-26,000 דולר (חלק מהנתונים נלקחו מאתר ה-CIA). כשמרחיבים את ההשוואה גם לשאר מדינות ערב, מתברר כי הקטר הישראלי דוהר קדימה, בעוד שהמשק הערבי מדשדש במקום כבר שנים רבות למרות שרבות מהמדינות הערביות מפיקות נפט.

לבנון, בדומה לישראל, אינה משופעת במשאבים טבעיים. אולם נתוניה הגיאוגרפיים והמרכיב האנושי שבה, יכולים להפוך את לבנון לאחת מהמדינות עם שיעורי הצמיחה הגבוהים בעולם. למרות בעיותיה הפנימיות, לבנון נהנית מתרבות של כלכלה חופשית, עיתונות איכותית (לידיעתכם, הרבה יותר מזו הקיימת בישראל), וקהל צעיר ותוסס המבקש להיות מחובר לעדכונים הבינלאומיים האחרונים. כל אלה יוצרים בלבנון קרקע פורייה ונוחה לפעילות כלכלית ותרבותית היכולה להתרחב בהתמדה, והיא אף יכולה לשמש יעד אטרקטיבי ונגיש לתיירים מאירופה וממדינות המפרץ. כך למשל, לפני פרוץ מלחמת לבנון השניה ביולי 2006, הלבנונים ציפו כי זו תהיה שנת שיא בתיירות, אולם הפרובוקציה של חיזבאללה נגד ישראל מוטטה את תקוותיהם וגם את עסקיהם של לבנונים רבים.

מה מצפה ללבנון?

בעשור האחרון, סעודיה היתה "החונכת" הכלכלית של לבנון גם בזכותו של נשיא לבנון לשעבר, רפיק אל-חריר, שחוסל בידי המשטר הסורי בפברואר 2005. על רקע השקעותיה של סעודיה בלבנון, נוצר מתח רב בינה לבין סוריה, הנתפסת בעיניה כאחראית העיקרית למשברים הפוליטיים התוקפים את לבנון מידי פעם באורח עקבי.

בעקבות ועידת אנאפוליס, דומה היה כי יושרו ההדורים בין סעודיה לסוריה. אולם, משפחת אסד לא יכלה להתאפק והיא הורתה על חיסולו של גנרל פרנסואה אל-חאג' שהיה מועמד לתפקיד הרמטכ"ל של צבא לבנון. בעקבות החיסול, היחסים בין סעודיה לסוריה התערערו פעם נוספת עד כדי חילופי נאצות הדדיות קשות בתקשורת המקומית של שתי המדינות.

ויחד עם זאת, מדינות-המפרץ ממתינות שהמערכת הפוליטית בלבנון תתייצב במטרה לדרבן את לבנון לממש את הפוטנציאל הכלכלי שלה - לטובתה היא ולטובת המשקיעים. הבום הכלכלי השוטף את מדינות-המפרץ בעקבות עליית מחירי הנפט ומוצריו, משמש כלי פיננסי ופוליטי דרכו מנסות המדינות המתונות במפרץ לייצב את המערכת הפוליטית השברירית של לבנון. יתרה מזאת, מרבית המדינות הערביות מבינות היטב מה תהיינה ההשלכות הפוליטיות על העולם-הערבי הסוני, אם לבנון תיהפך למדינת שיעית בחסות איראנית.

שר האוצר הלבנוני, ג'יהאד עזור (מרוני, יליד 1966), מבין היטב את הפוטנציאל הגלום בלבנון גם לאור האפשרות לנצל כיאות את גלי ההדף של הבום הכלכלי העובר על מדינות-המפרץ. להערכתו, עם תתייצב המערכת הפוליטית בלבנון, ניתן להגיע לגידול בתוצר ב-2008 בשיעור של 2.5% ואף יותר. אך ראשית, כך אמר, יש לטפל באינפלציה הלבנונית שהגיעה השנה לשיעור של כ-4%, וזה גם השיעור הצפוי לשנת 2008. לדעתו, לבנון היתה יכולה להגיע לגידול של 7%-8% בתוצר הלאומי כבר בשנה זו, אם המערכת הפוליטית היתה מתנהלת באורח-יציב וללא מעורבותם המזיקה של סוריה ובעלות בריתה.

מינויים חדשים בארגון חיזבאללה

מהעבר השני, חיזבאללה מנסה להתארגן מחדש לאור לקחי מלחמת לבנון השניה. התקשורת הישראלית מנהלת מסע הפחדה בקרב הציבור הישראלי על כל דגל של חיזבאללה שנתלה בגבול הצפון. לדידה של התקשורת הישראלית, כל דגל שכזה, מאשש את ההנחה כי חיזבאללה לא הובס בלבנון. כל נאום רהב של נסראללה, מוציא פרץ של טענות מילוליות כלפי ממשלת ישראל על הפקרת ביטחונם של תושבי הצפון. כל המניפולציות התקשורתיות האלה משחקות לידיו של חיזבאללה המלקק את פצעיו בעקבות המלחמה האחרונה. במובן הזה, התקשורת הישראלית נופלת שוב למלכודת התעמולתית של נסראללה וארגון חיזבאללה, כפי שהיא נופלת מידי יום למלכודת התעמולתית של ארגון החמאס בעזה.

לאחרונה נודע, כי ארגון חיזבאללה ערך סבב מינויים חדשים לאור הלקחים ממלחמת לבנון השניה:

עימאד מורנייה - ימשיך לנהל את הפעילות הצבאית בחו"ל, הכוללת גם את הזירה הישראלית.

מוחמד קמאטי - מי שהיה האחראי על הצד הכלכלי של הארגון וחבר הלשכה המדינית, התמנה לעמוד בראש מנגנון ביטחוני חדש שתפקידו העיקרי יהיה לעסוק בביטחון-פנים.

עלי יוסף שאמי - ימשיך לכהן כראש הריגול הנגדי, אך לצידו יכהנו גם מוחמד בכר אל-דין ועבדאללה חמאדה.

כל המינויים האלה נעשו בהשראת איראן ובשל החשש הכבד של ראשי הארגון מחדירה עוינת לשורות הארגון.