מאת: ד"ר יוחאי סלע

לאחר דיונים ממושכים בין סיעת הרוב של סעד אל-חרירי (אל-מוסתקבל) לבין גורמים באופוזיציה הלבנונית, הוסכם כי יש לשנות את החוקה הלבנונית על-מנת לסלול את הדרך, מבחינה חוקית, למינויו של מפקד הצבא הלבנוני מישל סולימאן (נוצרי-מרוני), לנשיא הבא של לבנון.

כפי שנכתב כאן בעבר, שמו של סולימאן הוזכר פעמים רבות כמועמד לנשיאות לבנון, למרות היותו מזוהה עם סוריה - בדרך זו או אחרת. ראו מאמר על כך מה-15 בנובמבר 2007 במגזין זה. סולימאן זכה ליוקרה רבה בקרב הציבור הלבנוני, בעיקר לאחר חיסולו של ארגון פתח אל-אסלאם, במחנה הפליטים נהר-אל-בארד. על-פי מיטב האינדיקציות ועל-פי ידיעות שנמסרו ממשלת לבנון של פואד סניורה, הארגון פעל בהשראה סורית על-מנת לאתגר את הממשלה הלבנונית לקראת ההצבעה על בחירתו של נשיא לבנון הבא. במהלך בקרבות, שפרצו בין אנשי הארגון לבין צבא לבנון, שהחלו ב-20 במאי ונמשכו כ-3 חודשים, נהרגו מאות אנשים, ביניהם לפחות 166 חיילים לבנונים. לדעת לבנונים אחדים, סולימאן יידע לנתב את דרכו בהצלחה רבה בין שאיפותיהם של סוריה וחיזבאללה לבין גורמים מתונים המעונינים להרחיק לחלוטין את סוריה, איראן ואת חיזבאללה מהפוליטיקה הלבנונית. למרות ההכחשות הרבות של מישל סולימאן, לאורך כל התקופה האחרונה, בדבר רצונו לכהן כנשיא הבא של לבנון, סולימאן רמז למקורביו כי לא מן הנמנע שבסופו של דבר הוא יקבל על עצמו את התפקיד, אם ההחלטה תוכרע על דעת מרבית הגופים הפולטיים בלבנון.

אם אכן ייבחר סולימאן לנשיא הבא של לבנון, כל הגורמים המעורבים בפוליטיקה הלבנונית יראו בכך הישג.