כותרת המאמר לקוחה משמו של סרט הוליוודי משעשע על רומא העתיקה משהו מצחיק קרה בדרך לפורום. מה שקורה עכשיו במערכת אכיפת החוק בישראל הוא בכלל לא מצחיק, לפחות לא את הנוגעים בפרשה.

העיתון "ידיעות אחרונות" בישר לקוראיו לפני כמה ימים על סיעור מוחות העומד להתקיים בחודש בפברואר 2011 - סיעור מוחות בו ייקחו חלק כל המי ומי של צמרת משרד המשפטים, סיעור מוחות בו ייחרץ דינו של איוון האיום (אופס, התכוונתי לאיווט האיום - שמו של מנהיג מפלגת "ישראל ביתנו", אביגדור ליברמן). "סיעור מוחות"? זה באמת מונח יפה. אני מניח שזה תרגום של המונח האנגלי Brain Storming. מקריאת גוף הידיעה לא ברור על מה סערו הרוחות. הרי הכל כבר הוחלט וסוכם, ולמעשה אין על מה לדון. אז למה זה צריך להימשך שלושה ימים ושלושה לילות (אני לא מגזים, כך נאמר בידיעה!). לזכותו של "ידיעות אחרונות" יש לומר שהוא לא נקב בחודש פברואר של איזו שנה. יש להם קצת ניסיון בנושא הזה והם מעדיפים לא לקחת סיכון.

לפני קרוב לשנה, באפריל 2010, במאמר שעסק בחקירה המתמשכת של ליברמן בשם "פנתרים בארץ הקודש" (http://www.e-mago.co.il/phorum/read-5-45220-45220.htm#reply_45220), סיפרתי על כך שהייתה כוונה להכין סרט נוסף בסדרת הסרטים הפנתר הוורוד, סרט שיוקדש כולו לליברמן. בשל פטירתו בטרם עת של כוכב הסדרה, פיטר סלרס, הרעיון לא נכנס לשלבי ביצוע וגם לא ניתן לבדוק עד כמה היה בו ממש. כל מי שמעוניין לדעת פרטים על השתלשלות העניינים בחקירה שאיננה נגמרת של ליברמן, מוזמן לקרוא את המאמר.

לגופו של עניין, הפארסה המכונה חקירת ליברמן נמשכת כבר למעלה מעשר שנים, ובקרוב יימלאו לה בר-מצווה. למי שלא מכיר את המסורת היהודית, משהגיע הנער לגיל הבר-מצווה, עומד אביו ומצהיר קבל עם ועדה ברוך שפטרני מעונשו של זה. האם זה מה שצפוי לנו בחקירת ליברמן? מסופקני. וכל כך למה? כי, בהשאלה משיר ידוע אחרי מלחמת יום-הכיפורים, את החקירה הזאת אי-אפשר להפסיק.

יש יותר מסיבה אחת מדוע אי-אפשר להפסיק את החקירה. בשורות הבאות נדון בחלק מהן.

הסיבה העיקרית מצויה בדבריו של היועץ המשפטי ש"לא יהיה מנוס מהגשת תביעה נגד ליברמן". אם ה"קייס" נגד ליברמן הוא כל כך חזק עד ש"אין מנוס" מהגשת תביעה אז מדוע צריכים לקיים סיעור מוחות של שלושה ימים ושלושה לילות? על מה ידונו שם? אם ה"קייס" נגד ליברמן הוא כל כך חזק עד ש"אין מנוס" מהגשת תביעה אז איך קרה שהיועץ המשפטי הקודם לא ראה את זה? לא רק שהיועץ המשפטי הקודם לא ראה ש"אין מנוס" מהגשת תביעה, הוא נס מהמערכה כל עוד נפשו בו כשהוא משאיר את תפוח-האדמה הלוהט הזה ליורשו.

ה"אין מנוס" כלל לא קשור לקייס, אם יש הוכחות או אין, אם "גובשו" ראיות (תפרו תיק בשפה עממית) או לא, או אם ליברמן אשם או לא אשם. את הסיבה ל"אין מנוס" ניתן למצוא בדבריה של מי שכיהנה כעו"ד בכירה בפרקליטות ויותר מאוחר עברה לפוליטיקה - איך תראה המערכת אם יוחלט לסגור את התיק? הדברים נאמרו בהקשר למקרה אחר ובנוסח קצת שונה, אבל זה לב הבעיה - התדמית של מערכת אכיפת החוק. זה מה שקובע. המערכת לא יכולה להרשות לעצמה שסיפור כזה יסתיים בלי הגשת תביעה. צא וחשוב, לפחות שלושה דורות של בכירי חוקרי משטרת ישראל בשיתוף עם צמרת הפרקליטות היו מעורבים בחקירה הזאת. לפחות שלושה יועצים משפטיים השקיעו ימים ולילות במאמץ בלתי נלאה לתפוס את הנוכל. איך כל הגווארדיה הזאת תראה אם כל זה יסתיים בלא כלום? לכן "אין מנוס", לכן את החקירה הזאת אי-אפשר להפסיק.

סיבה אחרת ל"אין מנוס" היא שליברמן "אשם". הוא למעשה כבר הורשע. תביעה עדיין לא הוגשה, אבל זה הרושם המתקבל מהעיתונות ומהטלוויזיה. חברת-כנסת מכובדת מהסיעה ה"סוציאליסטית" הכי גדולה בכנסת פוסקת מול מצלמות הטלוויזיה "ליברמן אשם". את זה היא יודעת מעבר לכל ספק. איך היא יודעת? הרי לא נמצאו כל הוכחות? ובכן זאת היא ההוכחה! אם לא נמצאו הוכחות נגד ליברמן, סימן שהוא השמיד אותן. האם תיתכן הוכחה יותר טובה? היא נסחה את זה קצת אחרת אבל זו הייתה המשמעות המדויקת של דבריה. את כל זה אותה חברת כנסת אמרה בלי להניד עפעף מול מצלמות הטלוויזיה. היא עוד הוסיפה שחובתו של ליברמן הייתה לספק לחוקריו את ההוכחות הדרושות להרשעתו, ומאחר והוא לא עשה כן, אין לו מה להתלונן על כך שהחקירה מתמשכת. כשצפיתי בשידור הזה בטלוויזיה שאלתי את עצמי אם היא באמת מאמינה שציבור המאזינים הוא כל כך מטומטם כדי לקנות את הלוקש הזה, אבל כנראה שבחוגים מסוימים זה הולך.

סיבה נוספת ל"אין מנוס" היא התקשורת. בתקשורת ליברמן כבר הורשע ואפילו נקבע מועד לפרישתו מהממשלה בעקבות הגשת התביעה. מי שהוא מוכן לנסות ולנחש את עוצמת הצונאמי התקשורתי שיתחולל אם בניגוד לכל הצפיות יוחלט לא להגיש תביעה נגד ליברמן? בשיינקין כל הדגלים יורדו לחצי התורן, ובמערכות העיתונים יוכרז על שבעה ימי תענית וצום. התקשורת לא תשקוט ולא תנוח, היועץ המשפטי ושאר חברי הצוות יהיו נתונים למבול של גינויים וחרפות חסר תקדים שלא לדבר על האפשרות שמישהו בשמאל השפוי יאבד את עשתונותיו וינקוט בצעדים יותר דרסטיים. לא היועץ המשפטי, לא משטרת ישראל ולא הפרקליטות, אף אחד מהגופים האלה לא יהיה מוכן להסתכן בתוצאות של הפאשלה אם בניגוד לכל הצפיות יוחלט לא להגיש תביעה נגד ליברמן. לכן "אין מנוס", לכן את החקירה הזאת אי-אפשר להפסיק.

"פסטיבל" ליברמן הוא מה שהוא. גל השנאה וההסתה הנלווית אליו הגיעו לממדים המזכירים את ההסתה נגד הרוויזיוניסטים בתקופה שאחרי רצח ארלוזורוב. בתקופת כהונתו הראשונה של נתניהו כראש ממשלה התנהל נגדו מסע רצח אופי חסר תקדים בתקשורת. ארי שביט כתב על כך מאמר גדול בעיתון "הארץ". בהשוואה למה שהולך היום נגד ליברמן, את יחסי נתניהו עם התקשורת בתקופה ההיא אפשר להגדיר הנאהבים והנעימים. זה ממש פתולוגי. השנאה לליברמן היא הדלק המניע את מחנה השמאל והקידמה. רק בזכותו של ליברמן הם מצליחים לגייס כמה מאות נֶבֶּכִים להפגנת אלפים ברחובות תל-אביב. אלמלא ליברמן הם היו נאלצים להסתפק בשלושת חברי סיעת מר"צ בכנסת. אם לא היה ליברמן, צריך היה להמציא אותו.

חזקה על היועץ המשפטי והצוות אותו הוא גייס שהם יעמדו במשימה ויעשו את המצופה מהם. אין לצפות משר המשפטים שיתערב מאחר והוא עבר בעצמו תהליך ליברמני כך שהוא יודע מניסיונו האישי מה ייעשה לאיש שהפרקליטות איננה חפצה ביקרו. סיעור המוחות יתקיים והשאלה היחידה שעדיין נותרה פתוחה היא לא המה אלא המתי.

==

מאת: ד"ר ישראל בר-ניר, "משהו מוזר קרה בדרך לאכיפת החוק", מגזין המזרח התיכון, 25 בינואר 2011.