הדרך הטובה ביותר להסביר את הצלחתה של החברה הישראלית בעשרות השנים האחרונות יהיה בעזרת תיאור של הקווים הכלליים המאפיינים את המשפחה היהודית בישראל: א) המשפחה הישראלית מתאפיינת בשיעור חיסכון גבוה ביחס למשכורת - שיעור שהוא אחד מהגבוהים בעולם; ב) המשפחה הישראלית מתאפיינת במוסר עבודה גבוה - הן על-פי מספר שעות-העבודה והן מבחינה ערכית; ג) המשפחה הישראלית הממוצעת מוציאה חלק ניכר מתקציבה על צריכת תרבות ותקשורת.

שלושת היסודות החשובים הללו נשענים על ערכים מסורתיים יהודיים שהתגבשו לאורך דורות רבים ששמו את הדגש על עבודה, השכלה, ותכנון לטווח ארוך. המשמעות היא, שערכים מסורתיים ודתיים אינם מעכבים בהכרח את ההתפתחות האנושית, אם מצליחים למצוא את השילוב הנכון בין "הערך" לבין המציאות הדינמית והמתפתחת. אין תימה איפוא, שאחד מהיסודות החשובים של הדמוקרטיה המערבית מבוסס גם על שילובן של הנשים במרקם הכולל של החיים הפוליטיים, התרבותיים, הכלכליים  והחברתיים של המדינה הריבונית. שילובן המלא של הנשים בחברה הדמוקרטית מתבטא גם ברצון להביא לידי מימושו של הפוטנציאל המקסימלי של החברה המתאפיינת בערכים דינמיים של התפתחות, הצלחה והישגיות. לפיכך, בעשור האחרון אנו עדים להתפתחותן של תופעות אחדות בדמוקרטיות המערביות המצטיינות: א) יותר נשים קוראות ספרים בהשוואה לגברים. ב) יותר נשים קוראות שבועונים ועיתונים בהשוואה לגברים. ג) יותר נשים לומדות לתואר ראשון בהשוואה לגברים. ד) הסיכוי של גבר להיהרג בתאונת דרכים, גבוה פי שלושה בהשוואה לסיכוייה של אישה להיהרג בתאונה דומה.

החברה הדמוקרטית המערבית השכילה להבין ששילובן של נשים בכל תחומי-החיים אינו רק פונקציה של מימוש הפוטנציאל של החברה בכללותה, אלא זהו גם ערך אנושי מן המעלה הראשונה. לאור כל זאת, ערכנו בדיקה על מה שמתחולל בעולם-המוסלמי בנושאים אחדים: א) אחוז הנשים הידועות לקרוא ולכתוב. ב) מספר הכותרים החדשים היוצאים-לאור לכול מיליון נפש. ג) מהו אחוז הקוראים בעולם-הערבי. ד) השוואות בין העולם-הערבי לבין ישראל ומדינות דמוקרטיות נוספות.

המשבר התרבותי בעולם-המוסלמי

מבדיקה שנערכה על-פי מקורות אחדים - חלקם בינלאומיים וחלקם ערביים - מתברר שבעולם-הערבי (320 מיליון נפש) יוצאים-לאור כ-4,700 כותרים חדשים בלבד בממוצע מידי שנה. מקור ערבי נוסף טען כי בעולם-הערבי יוצאים-לאור כ-5,300 כותרים חדשים מידי שנה. נצא מתוך נקודת-הנחה שהנתון הזה נכון, למרות שלא מתקיים באף מדינה ערבית אחת איסוף מסודר ומוקפד של נתונים כפי שהדבר, למשל, מתבצע בישראל ובמדינות דמוקרטיות נוספות. הנתון הבא מדגים את הקושי בנוגע לאיסוף מידע מדויק על מדינות המוסלמיות במגוון רחב של נושאים: "האגודה הערבית של המוציאים-לאור" היושבת בקהיר, מסרה מספר דמיוני לחלוטין של כותרים חדשים היוצאים לאור מידי שנה. האגודה טענה כי בעולם-הערבי יוצאים לאור כ-20,000 כותרים חדשים בממוצע מידי שנה. ועל מה הסתמכה האגודה? על הדמיון בעיקר, כשם שמרבית המדינות המוסלמיות מוסרות נתונים דמיוניים על הצלחות כלכליות, על פרויקטים שלא קיימים, על כבישים שלא נסללים ועל פיתוח חברתי המתבצע על הניר בלבד. האגודה רצתה להתחכם עם הנתונים, והיא מסרה את המספר הכולל של כל הכותרים היוצאים-לאור בעולם-הערבי מידי שנה ללא שום קשר לשנת הוצאתו-לאור של הכותר לראשונה.  אולם, על-פי מאמר שהתפרסם בעיתון המצרי אל-אהראם בנובמבר 2009, ניתן היה להבין שמספר הכותרים הכללי המודפס בעולם-הערבי מגיע לכדי 17,000 כותרים בלבד מידי שנה.

על-מנת להדגים את המשבר התרבותי המתחולל במדינות המוסלמיות בהשוואה למדינות הדמוקרטיות, ערכנו בדיקה על-פי שני פרמטרים עיקריים המופיעים בטבלה הראשונה: א) אחוז הנשים היודעות לקרוא ולכותב - דהיינו אוריינות. ב) מספר הכותרים החדשים היוצאים-לאור במדינות המוסלמיות לכול מיליון נפש.

1 - אוריינות בקרב נשים מוסלמיות וכותרים חדשים בעולם-המוסלמי

מקורות: השוואה בין אתר אונסקו לאתר ה-CIA ומקורות עיתונאיים בערבית ובאנגלית.

בשתי הטבלאות הבאות ערכנו בדיקה השוואתית בין העולם-הערבי לישראל על-פי שני פרמטרים עיקריים: אחוז האוריינות בקרב הנשים ומספר הכותרים החדשים למיליון נפש - וזאת בהתאם לטענה של ארגון אונסק"ו (4,700 כותרים), וגם בהתאם לטענה של "האגודה הערבית של המוציאים-לאור" (20,000 כותרים). כך או כך, שתי ההשוואות מדגימות היטב את חומרת המצב השורר בעולם-הערבי.

2 - אוריינות בקרב הנשים וכותרים חדשים: השוואה בין ישראל לעולם-הערבי

מקורות: עיתונות ערבית וישראלית.

3 - השוואה בין ישראל לעולם-הערבי גם על-פי הטענה המצרית

הטבלה הרביעית מציגה את שיעור האוריינות בקרב הנשים במדינות הדמוקרטיות המצטיינות, וכן גם את מספר הכותרים החדשים היוצאים-לאור לכול מיליון נפש. ההבדלים בין הטבלה הראשונה לטבלה הרביעית, מבליטים את הפער העצום השורר בין המדינות הדמוקרטיות המצטיינות בהשוואה למדינות המוסלמיות.

4 - אוריינות בקרב הנשים וכותרים חדשים במדינות הדמוקרטיות המצטיינות

מקורות: אתר אונסקו, אתר ה-CIA, וכן עיתונות ישראלית ובינלאומית.

הטבלה החמישית מדגימה ביתר-שאת את ההבדלים התרבותיים השוררים בין העולם-הערבי לבין המדינות הדמוקרטיות המצטיינות, וזאת בהתאם לשני פרמטרים עיקריים: א) אחוז הקוראים בקרב האוכלוסייה. ב) מבין אלה שקוראים, כמה ספרים בממוצע הם קוראים במשך שנה אחת.

5 - קריאת ספרים בעולם-הערבי לעומת מדינות דמוקרטיות אחדות

                                 מקורות: עיתונות בינלאומית וישראלית.

נקודות נוספות למחשבה

בישראל ובשבדיה, המשיבים ציינו שקריאת ספרים מהווה חלק חשוב מתרבות הפנאי שלהם. בשבדיה המשיבים אף ציינו שקריאת ספרים מהווה בילוי מועדף בלילות החורף הארוכים השוררים במדינה זו. בעולם-הערבי מתורגמים לערבית מידי שנה בין 250 ל-350 ספרים בלבד - זוהי טיפה בים אפילו בהשוואה למדינות דמוקרטיות בסדר-גודל בינוני. מספר העותקים הממוצע לכול כותר היוצא-לאור בעולם-הערבי עומד על כ-2,000 עותקים בלבד. אחוז ניכר מהתושבים המוסלמים שהצליחו לרכוש יכולת אוריינית כלשהי, אינם מצליחים לקרוא כהלכה כותרת בסיסית המופיעה בעיתון - הבעיה חמורה שבעתיים בקרב הנשים המוסלמיות. צעירים במדינות-המפרץ הקטנות טענו שהשפה הערבית מוגבלת ומשעממת, ולכן הם מעדיפים לקרוא ספרים באנגלית ואפילו להתבטא בינם לבין עצמם בשפה זו. מבדיקה שנערכה בקרב 600 סטודנטים מוסלמים במגמה לתקשורת-המונים (עיתונות, טלוויזיה ורדיו), רק כ-10 אחוז מסטודנטים טרחו לעיין בעיתון כלשהו מידי פעם. למרות שבעולם-הערבי מתקיימים פסטיבלים ספרותיים רבים, הדבר אינו משקף את המצב האמיתי הירוד השורר בתחום התרבותי בקרב כלל האוכלוסייה.

בסיכומו של דבר, העולם-הדמוקרטי לא רק שהוא מייצר ידע, אלא הוא גם טורח לספוג ידע בעזרת מערכת תרגומים עניפה כפי שזו מתבצעת במדינות דמוקרטיות שאינן דוברות אנגלית כמו במדינות הסקנדינביות, בצרפת, בספרד, בישראל, באיטליה ובמדינות נוספות. המשמעות היא, שהטרנספורמציה של הידע היא חלק חשוב מהמערך הכולל של הפיתוח האנושי במרבית המדינות הדמוקרטיות. בעולם-המוסלמי, המושגים הללו פשוט אינם קיימים.

--

מאמרים נוספים בנושא:

תאונות דרכים בעולם-המוסלמי.

רצח נשים בעולם-המוסלמי.

טרור בעולם-המוסלמי.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "קריאת ספרים בעולם-המוסלמי - בערות בשם אללה", מגזין המזרח התיכון, 30 בספטמבר 2010.