כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. sellayohai@gmail.com







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
סומליה - סופה הטרגי של העיתונאית הודאן נלאיה
אינדונזיה האסלאמית נגד הבדלנות של פפואה-המערבית
תופעה של הגירת נשים מבנגלדש האסלאמית
המאבק נגד המיעוטים האתניים במלזיה האסלאמית
טרור אסלאמי, פליטים ומלחמת-אזרחים בקמרון
מלחמה ללא סוף בטרור האסלאמי באפגניסטן
אנטומיה של טרור אסלאמי קטלני במוזמביק
ניגריה - מלחמת-דת קטלנית נגד מיעוט השיעי
הכישלון הלא-מפתיע של מפלגת העבודה בבחירות של 2013
האם סקוט בראון יהיה הנשיא הבא של ארה"ב
נידאל מאליק חסן - טרור אסלאמי בצבא האמריקאי
הכלכלה הישראלית – האם התל"ג הוא חזות-הכל
הרביעייה הפותחת - או ארבעת פרשי האפוקליפסה
מזרח-אירופה המערבית – מערב-אירופה האסלאמית
המלחמה המדומה – טרור אסלאמי ולקחים היסטוריים
טרור אסלאמי – מאבק גלובלי לכאורה – נובמבר 2015
The Yom Kippur War - Historical Justice for Golda Meir
המשבר בסוריה - נחישות רוסית מול הססנות אמריקאית
טרור אסלאמי – ערביי ארץ-ישראל – ספטמבר 2015

יהודים, אסלאם, עבדות ועונש-מוות במאוריטניה

מאת: ד"ר יוחאי סלע

02.08.2019


 

 

 

 

בשנת 627 לספירה, כבר בראשית גיבושה של הדת המוסלמית, הנביא מוחמד בחר לנהוג בשבטים היהודים שהתגוררו בחצי-האי-ערב (חיג'אז) בדרך אלימה ואכזרית, ואף מעוררת-מחלוקת. אחד מהשבטים האלה, הידוע בשם "בנו-קוריט'ה", התגורר בנווה-המדבר ית'ריב שהפך למקום פורח במיוחד בזכות חריצותם ומסירותם של היהודים שהתגוררו במקום. יהודים אלה שהביאו איתם טכנולוגיה חקלאית מתקדמת, גם הביאו איתם ידע חשוב בתחומים תרבותיים, כלכליים ומנהליים שעזרו לגבש את הקהילה כולה ואף הציבו סטנדרטים לשאר תושבי האזור. העליונות היהודית הייתה ברורה ומוחשית לעומת השבטים הבדואים שהונהגו בידי מוחמד שהגיע לאזור בשנת 622 - וזאת לאחר שהנביא יחד עם שבטו (קורייש) גורשו מהעיר מכה.

 

 

השבט היהודי "בנו-קוריט'ה", היה שבט חקלאי בעיקרו. דהיינו, הוא שלט על שטחים קרקעיים חשובים שהפכו לפורחים באופן-מיוחד בזכות הידע, החריצות והמסירות לעבודת-האדמה. עם הזמן, המתח בין האוכלוסייה המוסלמית לבין האוכלוסייה היהודית עלה והתפתח עד לכדי טינה גלוייה לנוכח הפערים בין שתי הקבוצות האלה. סכסוך פנימי בין השבטים היהודים, הייתה ההזדמנות לה חיכה הנביא מוחמד יחד עם עדת מאמיניו. במסגרת המשא-ומתן שהתנהל בשנת 627 עם שבט "בנו-קוריט'ה", גם הוטל מצור הדוק על השטח בו הם התגוררו. לאחר זמן מה, שבט "בנו קוריט'ה" החליט להיכנע ולקבל על עצמו את דת האסלאם. אלא, שהנביא מוחמד החליט לחסל את כל הגברים היהודים בעריפת-ראש, ואת הנשים היהודיות והילדים היהודים הוא החליט למכור כשפחות וכעבדים. נווה-המדבר "ית'ריב", הפך לעיר בשם "אל-מדינה" - שהפכה לעיר הקדושה השנייה בחשיבותה, בעיני המוסלמים, לאחר העיר מכה. לאירוע הקשה הזה יש השלכות תיאולוגיות, אידיאולוגיות ופרקטיות, המעניקות הכשר למעשים מחפירים נוספים שנעשו ברחבי העולם-האסלאמי, ואף מעבר לו, עד לימנו אנו. המשורר הדגול, שאול טשרניחובסקי, הקדיש שיר מיוחד לטבח הנורא הזה בשם "האחרון לבני קוריט'ה" שפורסם בשנת 1896.

 

 

ובכן, מה המניע האמיתי לטבח הזה? האם זה היה מניע דתי? אסטרטגי? צבאי? או מצוקה של הקהילה המוסלמית החדשה? או שמא, זו הייתה תאוות-בצע חמדנית במיוחד של הנביא המוסלמי שרצה לגזול את פרי עמלם של חקלאים יהודים מוכשרים במיוחד? התשובה לכך היא ברורה, אולם בעיני המוסלמים האירוע הזה מקבל אקטואליזציה, הפורצת מפעם לפעם, גם אחרי כ-1,400 שנה לאחר התרחשותו. הוויכוח על טיב המעשה הנורא הזה, הפך לגורלי במיוחד עבור צעיר מוסלמי המתגורר במאוריטניה - בה מתגוררים כ-4 מיליון תושבים ושורר בה עוני עמוק במיוחד עם תוצר-לאומי-גולמי לנפש העומד על כ-4,500 דולר לשנה, נכון לשנת 2019.

 

 

החברה האנושית יודעת לייצר מנגנוני-כפיה קפדניים מאוד שנועדו ליצור לכאורה קהילה מגובשת, אחידה וצייתנית. הרצון הבלתי-נשלט הזה, מייצר "דת", "תרבות", "אידיאולוגיה" ו"משטר" המנוהלים בעזרת חוקים ועונשים - רשמיים ולא-רשמיים - שתפקידם לתחום את החברה "המהונדסת" למסגרת קשיחה של התנהגות רצויה. קוד-הלבוש, חוקי הנישואין והגירושין, התנהגות המינית, חופש הדיבור, חופש המחשבה, הטלת ביקורת והיחס כלפי מוסדות מקודשים, מהווים קרקע פורייה להטלת סנקציות קשות שתפקידן לשלוט על התודעה - הן מצד יסודות מסורתיים והן מצד יסודות ליברליים לכאורה. במקרים קיצוניים, אפילו ויכוח על אירוע היסטורי-דתי, עלול להוביל לסנקציה הקשה מכולן - דהיינו, הטלת גזר-דין מוות, בעיקר כאשר מוכחת לכאורה "כפירה" בעקרונות החשובים של האסלאם בהתאם לפרשנות של כוהני-הדת או בהתאם לפרשנות העממית של ציבור-המאמינים. "הפרשנות" הזו הובילה בשנים האחרונות לטרגיות אנושיות שהביאו למותם של אלפי בני-אדם ברחבי העולם-המוסלמי בשל המון מוסת שהופעל בשם עקרונות דתיים אסלאמיים. טרגדיות כאלה מתרחשות גם בקרב מאמינים בודהיסטים והינדואיסטים החשים פגיעה בעקרונותיהם הדתיים.

 

 

מהנדס במאוריטניה בשם מוחמד שייח' אולד מחייטיר (Mkhaitir), יליד 1985, פרסם בחודש דצמבר 2013 שני מאמרים - באתרי אינטרנט מקומיים - העוסקים בפרשנות האישית שלו לראשית צמיחתו של האסלאם ולתפקידו של הנביא מוחמד בעיצוב המבנה החברתי-ההיררכי המשפיע עד היום על המבנה החברתי של מאוריטניה. על-מנת להבין את הקונטקסט, חשוב לציין שתי נקודות עיקריות: מחייטיר הוא מוסלמי, אפריקאי, שחור. וכן, במאוריטניה קיים מבנה היררכי קשוח מאוד בין שחורים (עבדים) לבין בדואים (לבנים) הנשען על רקע היסטורי מאז המאה ה-17, שבמהלכה הצליחו השבטים הערבים להשתלט לחלוטין על כל אזור מאורטיניה של היום. תחושת העליונות הגזעית של הערבים המוסלמים כלפי השחורים, הפכה לאובססיה מעמדית ולפיתוחו של שוק-עבדים של אפרקאים-שחורים שעיצב את המבנה החברתי, הכלכלי, המשפטי והפוליטי של מאוריטניה, עד לימינו אנו, וזאת למרות היותם של השחורים, מוסלמים נאמנים.

 

 

דוחות רבים פורסמו במהלך השנים האחרונות על מעמדם של עבדים שחורים האומללים האלה ועל היחס של האוכלוסייה הערבית כלפיהם. כך למשל, למרות שחוק נגד עבדות נחקק במאוריטניה בשנת 2007, הוא אינו מיושם בפועל. זאת עוד, דוחות אחדים ציינו באופן-מפורש על תופעה נרחבת של כריתת-הדגדגן בקרב הנשים, אונס, מכירת שפחות, חיתון של ילדות בגיל צעיר מאוד, עבדות של ילדים, וכן קיימת אפלייה מכוונת וקשוחה כלפי שחורים בשירותי-הרפואה, בשירות-הציבורי, בהשכלה ובקבלת סיוע כלכלי מצד מוסדות המדינה הענייה הזו. פעילים חברתיים אחדים במאוריטניה, שהם צאצאי-העבדים, זכו להוקרה בינלאומית בעקבות פעילותם למען האוכלוסייה האפרקאית השחורה המתגוררת במאוריטניה בתנאים בלתי-נסבלים.

 

 

הינה כי כן, שני המאמרים של מחייטיר שפורסמו בסוף שנת 2013, נשענו על תחשות עזות מתוך הבנה והכרה של המציאות האמיתית השוררת במאורטיניה בנוגע ליחס של הערבים המוסלמים כלפי האפריקאים השחורים שנגע בעצב-החשוף של כל אזרח ואזרח המתגורר במדינה. אולם, המיוחד בגישתו של מחייטיר, שהובאה בשני המאמרים האלה, נגעה לפרשנותו על המציאות הנוכחית המושפעת לחלוטין מהיסודות העיקריים שהונחו עוד בימי הנביא מוחמד. לטענתו של מחייטיר, הטבח הקטלני של השבט היהודי "בנו קוריט'ה" לא נבע ממניעים דתיים, אלא ממניעים כלכליים הקושרים לחמדנות ותאוות-בצע אישית של הנביא מוחמד עצמו. לטענתו, הנביא פיקח באופן-אישי על ביצוע קפדני בנוגע לחיסולו של השבט היהודי. יתרה מזאת, שיטת-העבדות האסלאמית והיחס לעבדים ולשפחות הקיימים במאוריטניה כיום, עוצבו בידי הנביא כשיטה כלכלית שאין לה קשר ישיר לעקרונות דתיים אסלאמיים אמיתיים. "אורחות חייו של הנביא", לטענתו, "העניקו הצדקה הילכתית לקיומה של העבדות באסלאם כפי שזו קיימת במאוריטניה". המאמר העיקרי שעורר סערה ציבורית גדולה התפרסם באתר האינטרנט בשם أقلام حرة שמשמעותו "עטים חופשיים" (Free Pens), הפועל מעיר-הבירה של מאוריטניה - נואקשוט (Nouakchott). המאמר השני, עלה לבלוג האישי של מחייטיר שהופיע מוקדם יותר.

 

 

עיר-הבירה נואקשוט, השוכנת לחופי האוקיינוס האטלנטי הצפוני, החלה ככפר קטן שלא הכיל יותר מ-15,000 תושבים בשנת 1958. עם קבלת העצמאות מצרפת בשנת 1960, הממשלה המקומית החליטה להקים עיר-בירה חדשה שתעניק ייצוג הולם למודרניות של המדינה החדשה ולאחדותה הלאומית. זו מדינה ענקית, בה שולט המדבר הצחיח על כ-90 אחוזים משטחה. מה שהחל כבירה מודרנית לכאורה, הפך למרכז עירוני של כ-1.1 מיליון נפש הסובל מתשתיות רעועות, מריכוזי עוני בלתי-נסבלים, משיכוני סלמס, מחוסר בתעסוקה הולמת ומזוהמה הנערמת בחלקים רחבים של העיר. בשל רשלנות לאומית ותכנון לקוי, עיר-הבירה נואקשוט הפכה לעיר המייצגת ערים ערביות רבות הסובלות מהזנחה מתמשכת. כך למשל, קשה למצוא רכב אחד תקין שאינו עשוי מהרכבה של חלקים מדגמים אחרים. כמו כן, האטרקציה היחידה בעיר הם המסגדים המפוארים שנבנו בעזרת כסף סעודי, אך גם הם סובלים לעיתים מהזנחה קשה. בעיר הזאת, מרוכזים כל מוסדות השלטון של המדינה והיא מהווה מוקד-משיכה עיקרי לאזרחים רבים שאינם יוכלים להתקיים באזוריה הקשים והכושלים של מאוריטניה.

 

 

מייד כשהמאמר עלה לאתר, הוא עורר סערה גדולה בקרב כוהני-הדת המוסלמים ובקרב הציבור המוסלמי בכללותו. אנשי-דת מוסלמים דרשו להוציא-להורג את מחייטיר בשל "כפירה באסלאם ובנביאו" בהתאם לסעיף 306 בחוק הפלילי של מאוריטניה. בעקבות הסערה הציבורית, המאמר ירד מהאתר - בליווי התנערות מוחלטת לתוכן הדברים מצד עורכי-האתר. יומיים בלבד לאחר פרסום המאמר, ב-2 בינואר 2014 נעצר מחייטיר בידי אנשי כוחות-הביטחון של המדינה. בעקבות המשפט שנערך לו בדצמבר 2014, בית-הדין הטיל עליו עונש מוות בירייה, וזאת למרות שלאורך כל המשפט מחייטיר הקפיד להציג את עצמו כמוסלמי מאמין ונאמן בעזרת הנוסח של ה"שהאדה" הידועה - שהיא "עדות" לאמונה בדבר בלעדיותו של אללה ולשליחותו של מוחמד שהוא שליחו של אללה. ה"שהאדה", לאורך ההיסטוריה, הפכה לדרך-מקוצרת להתאסלמות - אם בכפייה ואם מתוך בחירה חופשית. על-פי עדויות אחדות, מחייטיר טען במהלך משפטו שדבריו לא הובנו כהלכה, וכי ניתנה להם פרשנות מרחיקת-לכת למרות כוונתו הטובה.

 

 

גזר-הדין עורר סערה בינלאומית רחבת-היקף. הציבור המוסלמי במאורטיניה דרש להוציא-להורג מייד את מחייטיר בהתאם לגזר-הדין שהוטל עליו. בכל עת שהתנהל דיון בערעורו על גזר-הדין, אלפי מוסלמים - חלקם חמושים - היו מתגודדים ליד בית-המשפט מתוך כוונה להשפיע על בית-המשפט כדי שלא יקל בגזר-הדין. בשל הלחץ הציבורי, הוריו של מחייטיר נאלצו להימלט ממאוריטניה ולמצוא מקלט בצרפת. רק לאחר לחץ בינלאומי, ודיונים אחדים שנערכו במוסדות האו"ם, בית-המשפט במאוריטניה ביטל את עונש-המוות, והמיר זאת בנובמבר 2017 למאסר בפועל למשך שנתיים בלבד. לאורך כל הדיונים שנערכו בעניינו במוסדות בינלאומיים, נציגים רשמיים של מאוריטניה טענו שהוא מוחזק במאסר כדי להגן על חייו של מחייטיר.

 

 

במהלך חודש יולי 2019, שוב נערך דיון משפטי בעניינו של מחייטיר. עורכי-דינו, נציגים של ארגונים בינלאומיים ואנשי אופוזיציה במאוריטניה דרשו לשחרר לאלתר את מחייטיר לאור פסיקת בית-המשפט מחודש נובמבר 2017 ובשל מאסרו הממושך מאז חודש ינואר 2014. ההחלטה שהתקבלה בעניינו הוגדרה כ"החלטה ביטחונית" שנועדה לשמור על חייו ועל "הסדר-הציבורי". אפילו התנצלותו של מחייטיר ששודרה בטלוויזיה המקומית של מאורטיניה, לא סייעה להביא לשחרורו. גורמים רשמיים רמזו שהם אינם יוכלים "לאכזב" מילוני מאוריטנים שיצאו להפגין נגד מחייטיר בשל פגיעתו באמונתם הדתית. לאור כל זאת, מחייטיר נותר במאסר, בהוראת שלטונות-הביטחון של מאוריטניה, לזמן בלתי מוגבל. גורמים אזרחיים, שהיו מעורבים במקרה, טענו שאין להם מושג היכן נכלא מחייטיר ומהו מצבו הבריאותי - נכון לחודש יולי 2019.

 

 

הארגונים הליברליים המעטים הקיימים בעולם-המוסלמי טוענים שפרשת מחייטיר אינה יוצאת-דופן, והיא אכן מייצגת את הקושי של המוסלמים להתמודד עם תהליכים אינטקלטואלים הסותרים לכאורה את עיקרי האמונה הדתית - כפי שהם מפרשים אותה בהתאם לעדה אליה הם משתייכים. ריבוי הזרמים באסלאם, הגלישה המהירה לאלימות, תחושת-הקורבן האופיינית לכל העדות המוסלמיות וכישלונה של המדינה הלאומית-הטריטוריאלית לשמש מקור-השראה עיקרי לכלל האוכלוסייה, מהווים קרקע פורייה להפיכתו של האסלאם לדת המקדשת את הבערות, וזאת בניגוד גמור להתהליכים שעברו על דתות וחברות-לאומיות אחרות ברחבי-העולם. אחדים מהליברלים האלה טוענים שהאסלאם אינו שרוי במלחמה-מתמדת נגד העולם הלא-מוסלמי, אלא הוא שרוי במלחמה קטלנית עם עצמו בלבד - שסופה רחוק מלהיות אופטימי. כותבים אחרים תוהים, בעצב רב, מדוע הפכו המדינות הערבית הטריטוריאליות "למכונות-רצח" קטלניות - בעיקר מאז שהן קיבלו את עצמאותן באמצע המאה ה-20.

 

==

 

 

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "יהודים, אסלאם, עבדות ועונש-מוות במאוריטניה", מגזין המזרח התיכון, 2 באוגוסט 2019.

 

 

 

שיתוף בפייסבוק

 

 

 



   
הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר





גלריית המגזין

 

20 בנובמבר 2019

 

 

טרור אסלאמי: 128 בני-אדם נהרגו ביממה האחרונה;

 

 

הלקח הישראלי מהצהרת טראמפ בנוגע לרמת-הגולן

 

מגדל דוד

 

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

 

הרביעייה הפותחת - ארבעת פרשי האפוקליפסה

על מלחמה ושלום - היבטים משפטיים ומוסריים

על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית

חוכמת הטיפש - השיח הציבורי בישראל

 

 

 תקשורת ישראלית

 

כשהיסטריה מוסרית משבשת את דמוקרטיה הישראלית

תקשורת פוליטית בישראל - הקשרים של השקרים

עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל

התקשורת צריכה לבקש סליחה מבנימין נתניהו

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2019-2006