כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. sellayohai@gmail.com







הנקראים ביותר השבוע
סומליה - סופה הטרגי של העיתונאית הודאן נלאיה
חדשות המזרח התיכון
אירופה הפסידה במלחמה עוד לפני שהיא החלה
לאן נעלמות 20,000 נשים מוסלמיות מידי שנה
תרגילים בטורקית מדוברת לישראלי הנבוך
ספר חדש: מלחמה כבדת דמים: טראומה, זיכרון ומיתוס
The Yom Kippur War - Historical Justice for Golda Meir
שלטון יחיד מונוליטי מול אנרכיה דמוקרטית – סאדאת מול ישראל
כפרים ערביים על אדמה יהודית
אחמד שוקיירי וכישלונה של הלאומיות הפלסטינית
הייפא והבי - דיוקנה של זמרת לבנונית
תקשורת, טרור וסיוע צבאי למדינות כושלות
הטרגדיה הכפולה של הנשים היזידיות בעיראק
בגידתו של אבו מאזן באומה האסלאמית?
הפוליטיקה של האלימות בתרבות הערבית
הקריקטורות באירופה - והצביעות המוסלמית
הלקח הישראלי מהצהרת טראמפ בנוגע לרמת-הגולן
צדק היסטורי עם גולדה מאיר - מלחמת יום הכיפורים
ObamaCare - ביטוח בריאות לאנשים בריאים
התגובות בתקשורת הבינלאומית לפירוק האיחוד בין מצרים לסוריה

גלגולו של השם קע"ם, היא - הקהילייה-הערבית-המאוחדת

מאת: ד"ר יוחאי סלע

18.11.2007


 

 

 

חיטוט בארכיונים יכול, לעיתים, להיות עסק מרתק. שכן, מדי פעם נחשף מסמך אחד, קטן ופשוט, היכול להטיל מעט אור על מה שמובן מאליו לרבים, ולגוון יותר את התמונה ההיסטורית הידועה, ולעיתים גם לשנותה.

 

כאשר הוחלט על כינון האיחוד בין סוריה למצרים באופן פורמלי בפברואר 1958, שתי המדינות החליטו לקרוא ליצירה המדינית החדשה "אל-ג'מהוריה אל-ערביה אל-מותחידה" (الجمهورية العربية المتحدة). התרגום לעברית היה צריך להיות "הרפובליקה הערבית המאוחדת", ובראשי-תיבות שמה היה צריך להיות רע"ם. אולם, השם רעם (thunder)  הטריד את מנוחתם של אנשי משרד-החוץ הישראלי, אולי גם משום שתחנת הרדיו "קול הרעם מקהיר" החלה לשדר בעברית. עם השנים, המושג "קול הרעם מקהיר" קיבל משמעות של לגלוג בשל התעמולה הזולה, ששודרה מתחנה זו, פרי תכתבי השלטון המצרי בשנות ה-60.

 

חוסר-הנוחות משמה של היצירה המדינית החדשה הביא את אנשי משרד-החוץ הישראלי להציע חלופות עם משמעויות ניטרליות. וכך, ב-26 במרס 1958, סגן מנהל מחלקת המזרח-התיכון במשרד-החוץ הישראלי, הוציא הודעה לכל הנציגויות הישראליות בחו"ל בזו הלשון

 

"הננו משתמשים לעיתים בכינוי המקוצר רע"ם לגבי הרפובליקה הערבית המאוחדת. הובעה הדעה שלכינוי יש גם צלצול וגם פירוש שאין אנו מוכנים לייחד אותו לאיחוד המצרי-סורי, והוצע להשתמש, במקומו, בכינוי קע"ם (קהילייה ערבית מאוחדת). הנכם מתבקשים אפוא להשתמש להבא בכינוי החדש המוצע לעיל". 

 

על החתום: משה ששון

 

 

 

 

 

ההודעה שיצאה בדף סטנסיל פשוט הופצה ברבים, והכינוי החדש עבר ממשרד-החוץ הישראלי לכל נציגויות ישראל בחו"ל, ומשם לתקשורת הישראלית ולאקדמיה בישראל. כך, למעשה, השתרש השם קע"ם בתודעה הישראלית בנוגע ליצירה המדינית החדשה שקמה בסוף שנות ה-50 במזרח-התיכון.  לאחר פירוק קע"ם ב-1961, מצרים המשיכה לכנות את עצמה "הרפובליקה הערבית המאוחדת", על-מנת להפגין את חוסר-שביעות רצונה מפירוק האיחוד שנכפה עליה בעקבות ההפיכה בסוריה. רק ב-1970, מצרים החליטה לחזור לשם המקורי של המדינה. באטלסים ובמפות של המזרח-התיכון משנות ה-60 וה-70, ניתן לראות את השם קע"ם, במקום מצרים, כפי שהוצע על-ידי משרד-החוץ הישראלי. לימים, משה ששון היה השגרירה השני של ישראל במצרים, והוא אף כתב על כך ספר בשם "שבע השנים בארץ המצרים" שיצא לאור ב-1992. 

 

בספרו של פטריק סיל על חאפז אל-אסד, שיצא לאור בעברית ב-1993 בהוצאת מערכות, המתרגם חזר לשם המקורי רע"ם, כדי לציין את האיחוד בין מצרים לסוריה, ולא בשם שהשתרש בעברית. ובכך, למעשה, הושלם המעגל בפעם הראשונה לאחר עשרות שנים. מפרספקטיבה היסטורית, ההחלטה של משרד-החוץ הישראלי נראית מוזרה. אך, צריך לזכור שבכל מאבק, מילים ומושגים מייצרים "תודעה" שאינה נוחה לאחד מהצדדים, שכן, המלחמה התקשורתית נעשית ברובה באמצעות מונחים כדי לייצר נרטיב המתאים, לכאורה, לתקופה הנדונה.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "גלגולו של השם קע"ם, היא הקהילייה-הערבית-המאוחדת", מגזין המזרח התיכון, 18 בנובמבר 2007.

 

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר





גלריית המגזין

 

19 ביולי 2019

 

 

טרור אסלאמי: 113 בני-אדם נהרגו ביממה האחרונה;

 

 

הטרגדיה הכפולה של הנשים היזידיות בעיראק

 

 

 

 

 


 

מגדל דוד

 

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

 

הרביעייה הפותחת - ארבעת פרשי האפוקליפסה

על מלחמה ושלום - היבטים משפטיים ומוסריים

על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית

חוכמת הטיפש - השיח הציבורי בישראל

 

 

 תקשורת ישראלית

 

כשהיסטריה מוסרית משבשת את דמוקרטיה הישראלית

תקשורת פוליטית בישראל - הקשרים של השקרים

עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל

התקשורת צריכה לבקש סליחה מבנימין נתניהו

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2019-2006